<h1>כללי התלמוד לרבינו בצלאל אשכנזי</h1>
<h2>דף ד:</h2>
מצינו בכמה מקומות בתלמוד דמסיק אלא אי אתמר הכי אתמר, ולהאי מסקנא האי דקאמר לעיל איתיביה ר' יוחנן לר"ל להד"ם. עיין תוס' בכורות ד' ע"ב [ד"ה אי אתמר] ויבמות ל"ה ע"ב [ד"ה כולי].
<h2>דף כב:</h2>
הלכה כרבין לגבי רב דימי ורב יצחק. תוס' בכורות כ"ב ע"ב [סוד"ה יתיב].
<h2>דף מו.</h2>
[ערכין כ"ג ע"א] דאמר אמימר נדר שהודר ברבים. כשהאמורא יכול לומר שלא בלשון פסק הלכה אפי' למ"ד וכו' ואמר הילכתא וכו', משמע שבא לפסוק הלכה, כדאשכחן בגיטין פרק השולח [ל"ו ע"א] אמר אמימר הילכתא אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים (יש) [אין] לו הפרה, וכתב הר"ן ז"ל שם וז"ל משמע דנדר שהודר ברבים יש לו הפרה דאע"ג דלא פסיק הכי אמימר בהדיא, כיון שהיה יכול לומר שלא בלשון פסק הלכה אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה וכו' ואמר הילכתא וכו' משמע שבא לפסוק בנדר שהודר ברבים דיש לו הפרה ע"כ.
